<h1>בה"ג הלכ' בבא מציעא</h1>
<h2>דף לג.</h2>
אמר רב יהודה (יומא ל"ז.) המהלך לימין רבו הרי זה בור, המהלך אחורי רבו הרי זה מגסי הרוח, היכי עביד, דמצדד אצדודי. (שם נ"ג.) תלמיד שנפטר מרבו אינו מחזיר פניו והולך, אלא מצדיד פניו והולך. (ויקרא י"ט, ל"ב) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (קידושין ל"ג.) קימה שיש בה הידור, ואיזו, זו ארבע אמות, במה דברים אמורים ברבו שאינו מובהק אבל רבו מובהק מלא עיניו. (שם ל"ג:) והילכתא רכוב כמהלך דמי, ומחייב למיקם מקמיה. (שם) וכל תלמיד שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח ממנו. איסי בן יהודה אומר (שם ל"ג.) מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע, אמר רבי יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה.
<h2>דף מב:</h2>
אמר רבא אמר רב נחמן האחין שחלקו הרי הן כלקוחות, פחות משתות נקנה מקח יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה, ולא אמרן אלא דלא שמוה בי דינא אבל שמוה בי דינא לא, דתנן שום הדיינין שפחת שתות או שהותיר שתות מכרן בטל. והני מילי מטלטלי אבל מקרקעי אין אונאה לקרקעות. וכולהו נמי לא אמרן אלא באומדנא אבל במשחתא אפילו כל דהו חוזר, דאמר רבא כל דבר שבמידה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה חוזר.
